קוֹל נֶפֶץ הִדְהֵד בְּעָצְמָה. בּוּם אוֹ טְרָאח ? שָׁאַל אָסִי הַנַּהָג, בּוּם בּוּם הִרְגִּיעַ מְפַקֵּד הַטַּנְק, בּוּם זֶה שֶׁלָּנוּ, טְרָאח זֶה נְפִילָה מִיֶּרִי שֶׁלָּהֶם – הִסְבַּרְנוּ לַצֶּוֶת הָחָדָשׁ שֶׁבְּדִיּוּק הִגִּיעַ לְחֲפִיפָה. עוֹד מַשֶּׁהוּ שֶׁצָּרִיךְ לָדַעַת עַל הַגִּזְרָה? שָׁאַל הַקָּצִין שֶׁרַק יָצָא מִבָּהָ”ד 1. הִנֵּה מַפָּה, פֹּה אֲנַחְנוּ, שָׁם חִזְבַּאלְלַה, קְצָת עֵמְדוֹת, אֶפְשָׁר לִנְסֹעַ בַּכְּבִישִׁים בְּלִי דְּרִיפְטִים, שׁוּם דָּבָר קְרִיטִי, הֲכִי חָשׁוּב- בּוּם מַגִּיעָה אַחֲרָיו שְׁרִיקָה, טְרָאח פָּשׁוּט מַפְתִּיעַ אוֹתְךָ, אִם אַתָּה חַד תִּשְׁמַע שְׁרִיקָה לִפְנֵי הטְרַאח הַבָּא.
בּוּם, טְרָאח, בּוּם, בּוּם, טְרָאח
טוֹב אִבַּדְנוּ סְפִירָה, שִׂימוּ שַׁחְפׇץ וְיַאלְלָה לְטַנְק, אִם יִהְיֶה מַזָּל נַשְׁמִיד מַטָּרָה לִפְנֵי שֶׁחֵיל אֲוִיר יִקַּח גַּם אוֹתָהּ.
מאת אביתר לסרי
